עיסוק חלומי – 6 – חלק ראשון

נא להתחבר למערכת כדי לצפות בשיעור הזה.

1 מחשבה על “עיסוק חלומי – 6 – חלק ראשון”

  1. החיים החלומיים שלי

    אני נשוי באושר לאשתי המדהימה, יש לנו 6 ילדים נהדרים.

    אשתי התגברה על הטבע הלחוץ שלה ואני התגברתי על אדישות היתר שלי ואנחנו משלימים אחד את השני ואוהבים להעביר את הזמן ביחד, עם הילדים או לבד רק שנינו. כיף לנו להיות ביחד ואנחנו רוצים ליהנות ולנצל כל רגע, קצת כמו ההתאהבות של ההתחלה…

    אנחנו חיים בבית פרטי במושב כלשהו שמספיק רחוק מהמרכז כדי שלא יהיו רעש ופקקים אבל מספיק קרוב כדי להגיע לפגישות ולבקר את ההורים של אשתי כשנרצה. והכי חשוב – מקום שקרוב לטבע. שאני יכול לצאת ברגל ולהיכנס לטבע, ליער, למשהו גדול ממני ושלא אראה שום מגדל או רכב באופק. מקום שאני יכול לצאת לרוץ בו, להתאמן או סתם לשבת בשקט ולחשוב בלי שאף אחד יפריע.

    הבית צנוע אבל מרווח עם 7 חדרים וגינה גדולה, שיהיה מספיק חדרים לילדים ולאורחים ומקום להשתולל. יש לנו ממ"ד גדול שהוא גם חדר אטום לרעש ושם אסדר לעצמי פינת עבודה עם שולחן למחשב ופסנתר ליד. ככה אני יכול לעבוד, לנגן ולשיר בלי שאף אחד ישמע. פשוט להרשות לעצמי להתפרק ולהטען מחדש בלי להרגיש מבוכה שמישהו שומע או יכנס באמצע או שאני מפריע למישהו. מקום שאני יכול להתנתק בו ופשוט להנות מהרגע.

    יש לנו רכב גדול כדי להתנייד עם הילדים ועוד רכב קטן. אולי רכב ספורט כלשהו. תמיד עניין אותי לדעת לתחזק ולכוון את הרכב שלי (סגנון מהיר ועצבני חח) אבל אף פעם לא יצא לי באמת ללמוד את זה. בחיים החלומיים יהיה לי מישהו שילמד אותי ומדי פעם אעביר איזה בוקר בטיפול ברכב.

    אנחנו יוצאים לחופשה כיפית כל 3-4 חודשים כדי להיטען ויוצאים לחופשה גדולה יותר עם כל המשפחה פעם בשנה. כשאשתי סבבה עם זה ויש לנו שותפים לטיול, אשתי נשארת עם החברות והילדים הקטנים במלון לסיבוב בעיר ושופינג, ואני יוצא עם החברים והילדים הגדולים לטרק נחמד של יום-יומיים. אולי אפילו שלושה מי יודע ?. מתגעגע ללכת באמצע שום מקום, כשיש ירוק שופע מסביב או שהכל לבן משלג, עם כל הציוד שלי על הגב ופשוט להנות מהטבע עם חברים טובים (אני מת על ציוד טיולים ולתכנן טיולים). פעם בשנה מארגנים מפגש של כל המשפחה, שנה אחת עם כל המשפחה של אשתי ושנה שניה עם כל המשפחה שלי, פשוט כדי לראות את כולם, להתעדכן מה קורה עם כל אחד, ולתת לילדים לבלות זמן עם בני הדודים שלהם, שהוא יותר משעה השתוללות באירוע משפחתי פעם באלף שנה.

    ביומיום אני קם עם חיוך, אנרגטי, עם דחף בוער לטרוף את היום!! מתחיל את היום ב4 בבוקר ישר לטקס בוקר ואימון אינטנסיבי, כדי לפתוח את היום חד וחזק. אחכ חוזר לשטוף את עצמי, לאכול משהו קטן ולנצל את הזמן שנשאר עד שכולם מתעוררים כדי לקרוא ספר טוב וללמוד משהו חדש. משם לארגן את הילדים ולפזר למסגרות. אני מתארגן בכיף, בלי לחץ, יש לי זמן לצחוק עם הילדים על הבוקר ולפזר אותם למסגרות בכיף, ברגוע.

    אחכ יש לי כמה שעות של שקט לעבוד. אני מפוקס, מוכוון מטרה, עובד כמו מטורף ומספיק ב4-5 שעות ממוקדות מה שאחרים מספיקים בשבוע. אני עובד מחדר העבודה שלי בבית, או אם בא לי לשנות אוירה, ממשרד קטן שבבעלותי לא רחוק או מהמשרדים של החברה במרכז. לפעמים אפילו לוקח את הלפטופ לפסגה באמצע המדבר/ יער, לסשנים של ניקוי ראש ותכנון בגדול.

    אני עושה משהו שנוגע בהרבה אנשים, משהו שנותן השראה וגורם להם לרצות להיות טובים יותר. משהו שבונה סביבה טובה יותר לכולנו.

    אחכ יש לי איזה שעה לדברים שאני אוהב (לפעמים זה יהיה בבוקר ואז זמן העבודה יתחיל מאוחר יותר). לטפל בגינה, להתעסק עם הרכב, לבנות דברים (אני אוהב לעבוד עם הידיים ומת ללמוד לבנות דברים מעץ מלא), לנגן, לשיר.

    אחכ חוזר הביתה לאסוף את הילדים מהמסגרות, להתארגן על אוכל, סידורים בבית, קצת זמן איכות ומשחק עם הילדים, מקלחות ולישון.  פעמיים-שלוש בשבוע אשתי איתם אחהצ או ערב ואני הולך לאימון ג'יו ג'יטסו או לשחק כדורסל עם חברים. בערבים האחרים אשתי יוצאת עם החברות שלה לבלות ולהתרענן. יש לנו ערב אחד בשבוע שהוא קבוע דייט שלנו, בבית או בחוץ.

    אני מסיים את היום בכיף, רגוע. מסכם מה עברתי, מה למדתי, מה עבד לי ומה לא, וחושב מה אני יכול לעשות יותר טוב מחר, במטרה להוציא מכל יום את הכי טוב שלי.

    ככה 4 ימים בשבוע. שישי-שבת אלו ימים של בית וקצת רוחניות ומנוחה. מה שמשאיר עוד יום אחד. שזה יום מיוחד. זה יום שמתחלק ל-2 – חצי יום (בערך 3 שעות) התבוננות על השבוע שעבר, הפקת לקחים ותכנון אסטרטגי ולוז לשבוע הבא. חצי היום השני מוקדש לניהול הכסף, ניהול התקציב המשפחתי והתקציב של העסק, ניהול הנכסים שלנו ושמירה על קשר טוב עם הצוות הקרוב שלי.

    בגדול אני עובד כי אני רוצה ואוהב ולא כי אני חייב, כי אני מרגיש שאני משפיע, שאני משמעותי לאנשים. אני מרוויח טוב (מאוד), יש לי נכסים שמסדרים אותי גם אם לא אעבוד בכלל, ומאפשרים לאשתי לא לעבוד אם תבחר בכך (לא שהיא לא תעבוד, אבל תהיה לה את האופציה). אני יכול לקנות דברים בלי לדאוג (למרות שזה לא יקרה פשוט כי זה חינוך לא בריא ואני צריך לתת דוגמא לילדים שלא מקבלים הכל על מגש של כסף ולא עושים רק מה שבא לנו). יש לי זמן לפתח את עצמי, פיזית, מנטלית ורוחנית. יש לי זמן להיות עם הילדים שלי, עם אשתי, עם משפחה וחברים. יש לי זמן לתחביבים שתמיד חלמתי לעשות ואף פעם לא היה זמן או כסף (או שניהם).

    אני חי כל יום כאילו זה היום האחרון. בלי חרטות, בלי "מה אם". בשמחה על הזכות שלי לקום בריא, ומוקף באנשים שאוהבים אותי, כל בוקר מחדש.

כתיבת תגובה

גלילה למעלה